היכן תחכי
תאמרי לי היכן תחכי בסוף אני אגיע זה ייקח יום, שבוע או שנה את יודעת בסוף אני אגיע ...
בתקופה מסוימת עבדתי בארכיון של עיתון ובמשמרות לילה היו מסיעים אותנו הביתה עם מונית. אני זוכר את הנסיעות האלה, לא היה ברחוב אף אחד, ברדיו התנגנו שירים, דרך המוקד שמעתי שיחות של נהגים, הייתי מביט החוצה ומרגיש כמו מי שרק עוזב או בא. אהבתי את התחושה הזאת.
נהג מונית לנצח
לעתים אני מדמיין את עצמי מחליף בתור נהג מונית, מסיע אנשים עד הבוקר. זו פנטזיה שנוצרה מסרטים, כאילו זה הדבר האמיתי, לנהוג כל הלילה ולפגוש אנשים, את אנשי הלילה המוזרים.
אך יש מי שבנוי לזה ויש מי שלא. הייתי רוצה להאמין שזה אפשרי, שזה אמיתי, אני יודע שזה לא.
תאמרי לי היכן תחכי בסוף אני אגיע זה ייקח יום, שבוע או שנה את יודעת בסוף אני אגיע ...
ניסיון להבין את הכותרות גרם לי לצאת החוצה בתנועה חדה לא חיפשתי השתקפות במראה ידעתי את התחושה , קרוב...
אמצע אפריל, לובשת מעיל שחור דק מכבה את האורות ונועל את הדלת במכה ראשונה בחדר מדרגות פוגשים את השכן...
את יודעת כמה קל לקום ולעזוב להשאיר מאחורייך עיי חורבות כשהלב לא מוכן להתפשר זה כל מה שיש לו...
אני אוהב את זה לאט תספרי לי מתי את אוהבת להגיע המונית כבר כמעט כאן הנהג יחכה לך, תחשבי...
נכנסתי בשקט, לא חיפשתי שמישהו ישים לב מעילי עור ואנשים עם זקנים יכולתי לספור על כל אחד חמישים הרגשתי...
תספרי לי מותק מה את חושבת כשאל המוניות עולות הנשים עם השסע בשמלה ואת נשארת על המדרכה, מביטה בחלון...
משאירה את המילים על השולחן ויוצאת מהחדר בשתיקה פשוטה מבקשת ממני לאסוף אחרייך משפטים ריקים אני מביט מהחלון, לא...
שדה תעופה חמש בבוקר מביט מסביב יכולתי להיות במקום אחר יכולתי למות ברגע אחד מלטף את פניי העייפות,...