אוטובוסים
בילדותי זה היה קו 1 מההסתדרות בחולון לאלנבי תל אביב, אחר כך קו 89 משדרות ירושלים לאבן גבירול, ואז קו 74 עד לאוניברסיטה. כשעזבתי את העיר, הייתי נוסע באוטובוס קו 567 מכפר סבא לרחוב המסגר בתל אביב. ותמיד, היה את האוטובוס מתחנה מרכזית תל אביב לאילת.
פעם זו שעה נסיעה ופעם יותר, פקקים מטורפים, צפיפות ומחנק. אבל אהבתי את זה. אהבתי את המפגש עם האנשים בעיניים, להאזין לשיחות שלהם ולראות ברקע את הנוף משתנה. זה היה מקור השראה עבורי.
עם הזמן ויתרתי על החוויה אבל אני עדיין זוכר לאוטובוסים חסד. שכן גם באוטובוס יש זמן למחשבה, מקום ליצירה, התבוננות בנוף ובאנשים, כל אלה יוצרים בסיס לשירים חדשים.
בעיר המוסכים
מה עוטף אותך השמש מתנפצת על הזכוכית בעיר המוסכים אין אנשים, יש רק עובדים ואוטובוס אחד חוצה אותה ...
נסיעה בחשכה
נסיעה בחשכה יורדים מהכביש המהיר, עוברים ליד כפרים נטושים גשם מטפטף לאט את לא מדברת ואני מקשיב לרדיו, קולות...
סרט ישראלי
יום שישי סוף או התחלה נוסע אל העיר לקנות את החדש של עמיר מביט סביבי מרגיש כמו בסרטים...
כולם מחפשים גאולה
עם האור הראשון עלינו לאוטובוס לידנו ישבו אנשים, שנסעו לחפש את מזלם כולם מחפשים כאן גאולה רק אנחנו מעתיקים...
אתה, הכלבים ואני
כל בוקר לוקחים את הכלבים יוצאים אל הגבעה הישנה אתה מקדים אותי בצעד הכלבים נפרדים מאיתנו וממשיכים אני...
רחמים וחולשות
בתוך חלום מלא אנשים, הכל חסר רחמים הקצה נראה רחוק מדי אבל הסוף נראה אמיתי אני לא יכול לשאת...