שיחה
מתיישבים בשולחן האחרון ליד דלת המטבח אפשר לראות מכאן מי נכנס ומי יוצא חלון ראווה שנשקף אל רחוב ריק...
כל גבר רוצה להיות גבר. זה נשמע כמו קלישאה בנאלית, מצד שני כל קלישאה היא בנאלית וכל קלישאה היא אמיתית. כולנו שואפים להיות גברים על פי המודל הגברי, זה שכבר לא קיים וספק אם אי פעם היה ניתן להשגה.
איך הגברים נכתבים בשירים שלי?
בחרתי לתאר את האפסות, הרהור שלא נגמר, תהייה מתמשכת, חולשות שאי אפשר לכפר עליהן. אצלי הגברים הם אף פעם לא גיבורים ולא דמויות בהזמנה כמו בסרטים, אצלי הם מחפשים את המקום שלהם בתקווה להישאר לעמוד.
את מכירה את הגבר שלך, הוא חלש, נוטה ליפול, תחזיקי לו את היד שידע שש לו עוד סיבה.
מתיישבים בשולחן האחרון ליד דלת המטבח אפשר לראות מכאן מי נכנס ומי יוצא חלון ראווה שנשקף אל רחוב ריק...
את רואה אותי מנסה לנצח בכל מחיר אנשים שחולפים, מקומות חדשים תמיד חוזר על אותם צעדים מתגעגע לאותם גיבורים...
עומד שפוף מול המראה שמעל הדלת יד אחת מחזיקה בחור החגורה את המכנס שלא ייפול יד שנייה מסדרת את...
הם נצמדים קרוב פעם מגע פעם כלום זו תחושה שנבלעת בפנים במה שמרגישים, במה שקורה ושעות חולפות מעצמן ...
את מניחה את התיק, מביטה בי, במבט שלא מסתיר דבר אני מנסה להתחמק גם גברים גדולים ממני ניסו יוצאת...
אל תתני לה ללכת לבד יש זאבים בחוץ אל תתני לה ללכת בשדות עצים לא נופלים על הקרקע, ככה...
סוסים דוהרים במרחב שלנו זו אהבה של עבד קם גבר בלי ארץ הולך אל אישה בלי מדינה נפגשים באמצע...
האם את מאושרת עכשיו? אני מנסה להבין את הרמזים שעולים ויורדים מהלוח כשאת כותבת את עצמך במילים ללא תמונות...
תמונות על הקיר, שנינו שותקים עוד מעט אצא, את תישארי תחכי לי כשאחזור, לא אשים לב שהלילה הזה לא...