לא יכול לאבד אותך שוב
לא יכול לאבד אותך שוב בדירות נטושות האורות עמומים להרוג את עצמי שוב ושוב עד הטיפות האחרונות שיזלגו...
מדמיין גשר ארוך אותו אני חוצה בלילה, אין ערפל, אבל הסיטואציה כן מזכירה סצנות מסרטים ישנים, מקומות רחוקים. הגשר הוא רק מטאפורה שאי אפשר לשבור. אני משתמש בו מעט מאוד למרות שנדמה לי שאני תמיד חוצה אותו, גם בשירים.
איך הגשר נראה בעיניים שלי?
בדמיוני הגשר לא נגמר, במציאות הוא לפעמים נופל ולפעמים נשרף , כל מה שמאחוריו נשכח. ככה אני רואה אותו ממרחקים של שירים.
בדמיוני אני עומד על גשר ברוקלין, מביט על מנהטן, על הגשר כל הדברים החשובים קורים, הרחק משם אלה רק רסיסי חיים דמיוניים. במציאות אני רץ מתחתיו, חוצה אותו, מפחד לגלות שם את כל הדברים שמוצאים מתחת לגשרים. לפחות על פי הסרטים.
לא יכול לאבד אותך שוב בדירות נטושות האורות עמומים להרוג את עצמי שוב ושוב עד הטיפות האחרונות שיזלגו...
כשאת חוזרת מהעבודה אני מחכה לך מול מסך כבוי הספה היא מקום נוח מדי בשביל לקום ממנה הכוכבים שלי...
שוכבים על המיטה, לרגעים צוחקים, לרגעים שותקים ברקע שירים צרפתיים אנחנו לא משם , אפילו לא קרובים אבל אני...
רציתי לראות אורות של גשרים זוהרים בעינייך לאחוז בידך, כשאנחנו חוצים את השביל אל מול העיר המתכלה, אל מול...
ראיתי אוטובוסים נופלים מהגשרים ילדים נשרפים באש נרות מדליקים בערה על השולחן לא היו ספרי הדרכה עם הפנים...
שוכב ערום על המיטה לא מחכה שתבואי בהפתעה על התקרה, סימנים של ימי עבר לא היתה כאן תהילה גם...
תמיד כשאני רוצה לדמיין אותנו אני לוקח אותנו לטיול בפריז בין הגשרים שעל הנהר למאפיות הקטנות הנסתרות מן העין...
בסוף יהיה כאן טוב אחרי שכל ההזדמנויות ייאבדו לא תהיה עוד ברירה נצטרך לצאת ולקחת את זה כמו שזה...