טיפות מטפטפות על הנהר
מהמקום בו עמדנו יכולנו לראות טיפות מטפטפות על הנהר פתאום הגשם התחזק עמדנו לבד על הגשר לא ביקשנו עזרה...
מדמיין גשר ארוך אותו אני חוצה בלילה, אין ערפל, אבל הסיטואציה כן מזכירה סצנות מסרטים ישנים, מקומות רחוקים. הגשר הוא רק מטאפורה שאי אפשר לשבור. אני משתמש בו מעט מאוד למרות שנדמה לי שאני תמיד חוצה אותו, גם בשירים.
איך הגשר נראה בעיניים שלי?
בדמיוני הגשר לא נגמר, במציאות הוא לפעמים נופל ולפעמים נשרף , כל מה שמאחוריו נשכח. ככה אני רואה אותו ממרחקים של שירים.
בדמיוני אני עומד על גשר ברוקלין, מביט על מנהטן, על הגשר כל הדברים החשובים קורים, הרחק משם אלה רק רסיסי חיים דמיוניים. במציאות אני רץ מתחתיו, חוצה אותו, מפחד לגלות שם את כל הדברים שמוצאים מתחת לגשרים. לפחות על פי הסרטים.
מהמקום בו עמדנו יכולנו לראות טיפות מטפטפות על הנהר פתאום הגשם התחזק עמדנו לבד על הגשר לא ביקשנו עזרה...
אם תרצי נוכל לנסוע אל מקומות בהם לא היינו מעולם גם אנחנו מסוגלים להתחיל מחדש את הסיבוב הזקן...
עוצרים מול מסכים מהבהבים מאחורי חלונות ראווה כבדים מביטים על ההשתקפות שלנו עדכונים רצים מתחת לתמונות שום דבר לא...
בסוף נצטרך להודות לא אנחנו מנצחים מישהו אחר זוכה בפרס הגדול ואנחנו נשארים מחוץ לדלת נשענים על הקיר...
בואי נפוצץ את כל הגשרים לפני שהלילה יעלה מעלינו והשמיים יחשיכו בואי נפוצץ עכשיו גשר אחד או שניים ...
נופים מתחלפים, מבטים קבועים נסיעות ארוכות, זמנים מתקצרים זה לא כאן, זה לא שם והמוזיקה ברקע מתנגנת מעצמה ...
כל הלילה הקשבנו למריאן פיית'פול דמיינו את עצמנו עוברים מתחת לגשר נעלמים בצללים כשעל הקירות כתובות ישנות, דהויות ...
במבט עייף, עיניים חרדות אנחנו רואים איך הצד השני של האינטימיות נופל סוסים משתחררים, דוהרים בסערה שוכחים להציל אותנו,...