כמו ביומנו האחרון
עוד מעט ייקרעו השמיים ניידות יחצו רחובות ריקים לאסוף את השברים אנחנו נשב במרפסת נתכונן, כאילו זה יומנו האחרון...
יום כיפור
בילדותי, יום כיפור היה יום של רכיבה על אופניים בכבישים ריקים. בבגרותי, זה היה יום בו ציפיתי בשני סרטים. היום כשאני נשוי, רץ בבוקר ומבלה עם אישתי. אין ביום הזה מחשבות על חטאים או אכזבות, אין חרטה או בקשת סליחה. את זה יש כל ימות השנה. אני אוהב את השקט שיש ביום הזה. אישתי נוהגת ללכת לבית כנסת, אני מלווה אותה ונשאר בחוץ. אני לא מאמין, אך מרגשת אותי המחשבה, זה מה שאנשים יהודים עושים בכל העולם, כבר מאות שנים ולא חדלים לעשות את זה בשום שלב.
