ילדים
אף פעם לא אהבתי להיות ילד, גם כשהייתי ילד. תמיד רציתי להיות מבוגר. כשהכרתי את אישתי, הבנתי מה הפסדתי. אז מדי פעם אני חוזר לרגע הזה, חוזר לשלב בו אני ילד, בגוף של מבוגר עם תבונות של אדם שרואה את עצמו זקן.
יש משהו מהפנט בילדים, הבעיה היא שבחלקם יש משהו מפחיד, תמימות דו כיוונית, תפיסה חסרת אחריות של המציאות. תמיד היה לי קשה עם זה.
איזה ילד הייתי
לא הייתי מטפס על עצים והייתי מפחד לעלות על גגות גבוהים. אהבתי להיות ברחוב ולשחק, רכבתי על אופניים בלי פחד. לא היו לנו מחשבים, ולא טלוויזיה רב ערוצית. רק כדורגל ומוזיקה.
חדרים סודיים
תקשיבי לפעמונים הם מצלצלים עדיין בלי הפסקה לכל הדלתות שעוד ניתן לפתוח אל כל החדרים הסודיים שתרצי לפתוח ...
אחרונים שנשארו
כשהיה לנו קשה נסענו אל שדה התעופה הבטנו על עצמנו קצת אחרים עם ילדים על הידיים ומזוודות גדולות כולם...
כשנגיע לעיר הגדולה
כשנהיה בעיר הגדולה תני לי את ידך ואוביל אותך בין הרחובות נוכל להציץ אל חצרות הבתים נראה איך אנשים...
ברשות עצמך
עכשיו אתה ברשות עצמך בפקקים ביציאה מהעיר תמצא לבד את הדרך לחיים עכשיו אתה פותח מנעולים משתחרר מעכבות...
שיר אהבה לאישה זרה
אנסה לכתוב שיר אהבה לאישה זרה ואת תנסי לנצח את השיטה בסוף שנינו נשכב במיטה, חצי ערומים ולא נדבר...
בכיתי בשבילך
לפני שאת מכבה את המסך בשביל שלא אגלה את שירייך אל תשכחי לכתוב להם סוף אחר מזה שכתוב ממילא...
מעילי עור ושקט
נכנסתי בשקט, לא חיפשתי שמישהו ישים לב מעילי עור ואנשים עם זקנים יכולתי לספור על כל אחד חמישים הרגשתי...