עריסה של מבוגרים
אחרי שכיבינו את האור, הלכנו לישון שני ילדים בעריסה של מבוגרים בחוץ, חום של אוגוסט, רוחות של מלחמה בפנים,...
אף פעם לא אהבתי להיות ילד, גם כשהייתי ילד. תמיד רציתי להיות מבוגר. כשהכרתי את אישתי, הבנתי מה הפסדתי. אז מדי פעם אני חוזר לרגע הזה, חוזר לשלב בו אני ילד, בגוף של מבוגר עם תבונות של אדם שרואה את עצמו זקן.
יש משהו מהפנט בילדים, הבעיה היא שבחלקם יש משהו מפחיד, תמימות דו כיוונית, תפיסה חסרת אחריות של המציאות. תמיד היה לי קשה עם זה.
איזה ילד הייתי
לא הייתי מטפס על עצים והייתי מפחד לעלות על גגות גבוהים. אהבתי להיות ברחוב ולשחק, רכבתי על אופניים בלי פחד. לא היו לנו מחשבים, ולא טלוויזיה רב ערוצית. רק כדורגל ומוזיקה.
אחרי שכיבינו את האור, הלכנו לישון שני ילדים בעריסה של מבוגרים בחוץ, חום של אוגוסט, רוחות של מלחמה בפנים,...
אנחנו עוצרים את הרכב מול התחנה ויורדים הבתים הקטנים מסתירים את השדות במגדל המים לא נמצא מקום להתחבא ילדים...
אני רוצה להתבגר אני רוצה להתבגר בגיל שלושים זה קשה להפסיק להיות ילד לצאת אל העולם של הגדולים...
לא האזנתי כל יום לחדשות לא ידעתי מי נשאר ומי הלך כמה נפגעים אל תספרי לי מי אשם ...
נסענו הכי רחוק מעצמנו וגילינו שהחיים נמשכים, גם אחרי שאנחנו נעלמים נוסעים בלי כיוון אין שלטים, אין מפות...
תביטי עלינו מרחפים בחלל נוגעים בשמש שוקעים בעננים עשויים חומר קל המילים שאנחנו אומרים נשארות שלמות גם אחרי...
יש דברים שלא נסגרים יש דברים שלא נעלמים ואני עדיין לא מפסיק להתרגש כשאת מזמינה אותי אלייך כמו...
שנינו ישבנו מול המסך חיכינו שהכותרות יחלפו ונוכל לחזור אל החיים החזקנו ידיים כמו ילדים עוד מעט ארבעים, יש...
עומד על הרציף הורים מאיצים בילדים שימהרו זוג צעיר מביט בעיניים הרכבת עוד מעט נכנסת לתחנה, הכרוז מכריז כל...