חוזר אל העיר
חזרתי אל העיר, ספרתי חנויות תיק אחד בתחנה, כותב כל מחשבה מנסה לשחזר את התחושה עדיין מואס בגיבורים הישנים...
אף פעם לא אהבתי להיות ילד, גם כשהייתי ילד. תמיד רציתי להיות מבוגר. כשהכרתי את אישתי, הבנתי מה הפסדתי. אז מדי פעם אני חוזר לרגע הזה, חוזר לשלב בו אני ילד, בגוף של מבוגר עם תבונות של אדם שרואה את עצמו זקן.
יש משהו מהפנט בילדים, הבעיה היא שבחלקם יש משהו מפחיד, תמימות דו כיוונית, תפיסה חסרת אחריות של המציאות. תמיד היה לי קשה עם זה.
איזה ילד הייתי
לא הייתי מטפס על עצים והייתי מפחד לעלות על גגות גבוהים. אהבתי להיות ברחוב ולשחק, רכבתי על אופניים בלי פחד. לא היו לנו מחשבים, ולא טלוויזיה רב ערוצית. רק כדורגל ומוזיקה.
חזרתי אל העיר, ספרתי חנויות תיק אחד בתחנה, כותב כל מחשבה מנסה לשחזר את התחושה עדיין מואס בגיבורים הישנים...
תחילת הלילה, הקשבתי לך ישנה ניסיתי להירדם, קולות הילדים מבחוץ הפריעו לי לחלום את החלום שרציתי ישנת, ולא היית...
הנהר מנקה עכשיו את הפצעים הדם זורם בפיתוליו בזמן שהעלים נושרים מהענפים ברוח הקלילה זה לא זמן להמשיך ,...
את מגיעה באמצע הלילה מסדרת את מה ששלך זה הרבה יותר ממה שהיה לך מלפני שהגעת אין לי מה...
לא הצלחתי לכפתר את החולצה בצורה נכונה את הבטת בי לא ידעתי אם זה מבט של רחמים או בושה...