מונית
בתקופה מסוימת עבדתי בארכיון של עיתון ובמשמרות לילה היו מסיעים אותנו הביתה עם מונית. אני זוכר את הנסיעות האלה, לא היה ברחוב אף אחד, ברדיו התנגנו שירים, דרך המוקד שמעתי שיחות של נהגים, הייתי מביט החוצה ומרגיש כמו מי שרק עוזב או בא. אהבתי את התחושה הזאת.
נהג מונית לנצח
לעתים אני מדמיין את עצמי מחליף בתור נהג מונית, מסיע אנשים עד הבוקר. זו פנטזיה שנוצרה מסרטים, כאילו זה הדבר האמיתי, לנהוג כל הלילה ולפגוש אנשים, את אנשי הלילה המוזרים.
אך יש מי שבנוי לזה ויש מי שלא. הייתי רוצה להאמין שזה אפשרי, שזה אמיתי, אני יודע שזה לא.
חוזר אל העיר
חזרתי אל העיר, ספרתי חנויות תיק אחד בתחנה, כותב כל מחשבה מנסה לשחזר את התחושה עדיין מואס בגיבורים הישנים...
לילה ניו יורקי בתל אביב
זה לילה ניו יורקי כאן בתל אביב תפל וקר נוסע במונית, מבקש סיגריה מהנהג הוא מספר לי סיפור על...
סוף העולם קרב
ראיתי את סוף העולם קרב ולא יכולתי לצרוח בתוך מים קפואים, פניי החווירו הושטתי יד והפרסומות חלפו עד שאיבדתי...
חרב הבדידות
חרב הבדידות נגמרת בחיוך מגוחך לא מצליח לבכות כבר זמן רב מביט עלייך ואז אני לא מצליח גם לפענח...