שקרים לספר
לא נשארו לנו הרבה שקרים לספר הנהר זורם לאן שהוא יכול לוקח איתו את מה שהוא צריך לנו מותר...
בסוף הרי הכל מילים. הן מרכיבות את המשפטים שיוצרים את הטקסט. תמיד הייתי איש של מילים או שתיקות. מתייחס לכל מילה, יכול להדהד משפט בלי הפסקה, מתחבר אל טקסטים מסוימים, עד שאני זוכר אותם בעל פה.
מילים יוצרות את השיר, שמתאר את המציאות, והיא ההוויה. לא תמיד המילים מדויקות, לעיתים אני משנה אותן בשביל לא להסגיר פרטים, לא להחשיד חשודים פוטנציאליים. אך יש למילים משמעות בכל מקרה, בכל מחיר, הן נמצאות שם.
לא נשארו לנו הרבה שקרים לספר הנהר זורם לאן שהוא יכול לוקח איתו את מה שהוא צריך לנו מותר...
אל תתני לה ללכת לבד יש זאבים בחוץ אל תתני לה ללכת בשדות עצים לא נופלים על הקרקע, ככה...
השארנו לעצמנו שאריות אחרונות יום אחד נחזור לאסוף העבר לא מחכה לנו בשום מקום ולא נשכח מי היינו אתמול...
כשהאורות מאירים את השמיים ומגלים את הכיעור שביופי אמן התנועה לא מצליח לנוע מה הוא יעשה, כשהוא לא יודע...
כשהמילים מתפזרות על הדף לא יכול להניח למחשבה אולי מדובר רק במחשבה כותב שיר ועוד שיר פעם של...
יש לנו משוררים דגולים, תקשיבי למילים שלהם השירים נשארו כמו שהם לא ניגע בעומק, ולא נפרום מילים בקצוות ...
איפה אנחנו נמצאים כשאנחנו זקוקים זה לזו נוגעים לא נוגעים, בסוף מתפרקים הכי קרוב למה שיכולנו להיות לא...
כל החוטים שתפרנו בימים פתוחים פרמנו לאט, לא בבת אחת רצינו להשאיר לעצמנו שריד גם משרידים אפשר להרגיש חיים...