אבק בכל פינה
השלט נפל מהדלת אי אפשר לדעת מי גר כאן יותר הצבע דהה מהקירות נעלמו הפנים שהביטו מהחלון ברחוב...
20 שנה עישנתי. בגיל 14 היתה הסיגריה הראשונה. מסיבת סיום יסודי בחוף בתל אביב, אחר כך בגינה ציבורית בחולון מאחורי המקום בו למדתי לנגן גיטרה. עישנתי בבית, בגינות ציבוריות, מאחורי הבניין של התיכון.
עישנתי לאקי סטרייק, L&M, קאמל, וינסטון. מדי פעם חטאתי במרלבורו, פעם עישנתי אפילו סיגריות של הארלי דווידסון רק בשביל החפיסה עם האופנוע.
הייתי מעשן עם הקפה, הייתי מעשן בערב שישי עם בירה או כוסית, הייתי מעשן בשירים שאני אוהב, זה היה מצב, זו היתה תחושה, מחשבה שזה הדבר האמיתי.
ואז הפסקתי לעשן
מספר שבועות לפני גיל 34 הפסקתי לעשן. זה קרה בבת אחת, סיימתי חפיסה וזהו. עמדתי להציע נישואין לאישתי, ידעתי שאני רוצה ילדים ולא הייתי מוכן לסכן אותם. ההפסקה היתה קלה, מאז לא רק שלא נגעתי בסיגריה, אני לא מבין איך בזבזתי 20 שנה על הדבר הזה. מיותר. גם לא אומנותי כמו שאנשים נוטים לחשוב. אך בתור פריט בשיר, הן מוסיפות נופך פה ושם.
השלט נפל מהדלת אי אפשר לדעת מי גר כאן יותר הצבע דהה מהקירות נעלמו הפנים שהביטו מהחלון ברחוב...
את מסדרת את המיטה לקראת שינה אני מביט מהמרפסת על ילדים שרוקדים בלי צלילים בגינה תמונות שכאלה מיד מעלות זיכרונות...
עומדים במרפסת 5 גברים ואישה המנחמים עוברים לאט לאט, תמונות מכוסות בבד מהקומה הזאת אפשר לתצפת על כל...
את מציעה לי סיגריה מהקופסה מדליק אותה, ומאפר על הרצפה יושבים בחדר ריק רק רמקולים ומערכת קטנה מדמיינת...
את לא קוראת את השירים שלי יותר לא יודעת מה הם אומרים על האש מתחממת הפסטה שאת אוהבת בחוץ...
הם הניחו את הילד על המיטה וסגרו את הוילון הילד עצם את עיניו וחלם שהוא בעולם אחר כשהוא...
רץ בתוך הקירות מקווה למצוא דלת יציאה בין השדים לדמויות שגילמתי בעבר עכשיו עומד מותש מחכה שהצל שלי לא...