אל תוותרי
אף פעם לא אהיה כמו הגברים שמביטים עלייך ממגזינים, טרקלינים מפוארים אף פעם לא אצליח להגיע אל הנקודה...
כל גבר רוצה להיות גבר. זה נשמע כמו קלישאה בנאלית, מצד שני כל קלישאה היא בנאלית וכל קלישאה היא אמיתית. כולנו שואפים להיות גברים על פי המודל הגברי, זה שכבר לא קיים וספק אם אי פעם היה ניתן להשגה.
איך הגברים נכתבים בשירים שלי?
בחרתי לתאר את האפסות, הרהור שלא נגמר, תהייה מתמשכת, חולשות שאי אפשר לכפר עליהן. אצלי הגברים הם אף פעם לא גיבורים ולא דמויות בהזמנה כמו בסרטים, אצלי הם מחפשים את המקום שלהם בתקווה להישאר לעמוד.
את מכירה את הגבר שלך, הוא חלש, נוטה ליפול, תחזיקי לו את היד שידע שש לו עוד סיבה.
אף פעם לא אהיה כמו הגברים שמביטים עלייך ממגזינים, טרקלינים מפוארים אף פעם לא אצליח להגיע אל הנקודה...
אין גבר שאי אפשר לגעת בו אין אישה שאי אפשר לגעת בה הכל עניין של חמלה אנחנו בודדים במרחב...
את אוספת את השקיות ויוצאת מהבית לא עומדת מול המראה לא מנסה להסתדר אין לך שמות מכובדים בטלפון,...
אורות גבוהים פנסים מסנוורים גברים מגולחים ונשים בשמלות קיציות ילדים חולפים בסערה. עכשיו מתחיל הסתיו. שני תיירים בעיר...
עוד מעט המכוניות האחרונות יעזבו את החניון הילדים שהיו כאן אתמול יהפכו לגברים הנושאים מזוודות ביד עוד מעט אורות...
אף מכונית לא עוצרת בפתח הבניין לא יוצאת ממנה אישה יפה ולא גבר עם שישייה בחדר המדרגות לא נדלק...
לך יש בראש דמויות שאני צריך להידמות אליהן לי יש בראש חורים שחורים לא יכול לעמוד יציב בלי ליפול...
תיסגר הדלת וייפסק הגשם ייעלמו הדמעות והעקבות יימחקו מה שהסתלק הוא מה שנכון וכל הזמן הזה משהו אחר יכול...
רעש האופנועים מעיר את הרחוב נשים יפות דוהרות ראשונות גברים כבדים אחריהם ואני בחלון מנסה לנחש לאן ,לאן הם דוהרים ...