עוד מעט ייגמרו השירים
עוד מעט ייגמרו השירים לא יהיה לנו מה לנגן יותר נעמוד במרכז החדר דוממים נחכה שמישהו יפתח את הרדיו...
ניקח את הדרך … אני נוסע בה כל יום, חוצה ערים ונוטש אותן בשביל דרכים חדשות. בהן אני מגלה את מה שאיבדתי, את מה שרציתי כל חיי למצוא. כשמגיע הלילה, אני מחפש מקום לישון, מקום שאוכל לקרוא לו בית.
אני נוסע והולך בדרך כל יום, גם כשאני בחדר הקטן , ולא חוצה את מפתן דלת היציאה.
אני והדרכים
בדמיוני אני תמיד נע ונד, לעולם לא נשאר, קשה לי לצאת לדרכים מסיבות רבות, אך בדמיוני אני לא עוזב אותן לעולם.
אלה הם חיי, כל הזמן מדמיין דרכים, רוצה לקוות שהגעתי אל המקום בו לא אצטרך יותר לדמיין דרכים חדשות. אז בינתיים רק כותב עליהן.
עוד מעט ייגמרו השירים לא יהיה לנו מה לנגן יותר נעמוד במרכז החדר דוממים נחכה שמישהו יפתח את הרדיו...
הולך על חבל דק, מחכה למים שיופיעו מתחתי כל בן אדם זקוק לתשומת לב, כמו שאש זקוקה לגפרור שידליק...
הגבר שלך לא לובש בגדים לבנים הגבר שלך לא מצליח לספור מילים תישארי קרובה גם אם הוא יילך הגבר...
לא התכוונתי לפגוע בך הסכינים היו צריכות לפגוע במטרה אחרת לא התכוונתי לפגוע בך פשוט לא מצאתי את האמת...