סרט כחול
סרט כחול ישן, אותו אני לא יכול לראות יותר זקן, תשוש ראיתי כבר את כל העולם מה עוד איש...
אנחנו דור הטלוויזיה, ככה לפחות נדמה. הדור של ההורים שלנו, בוודאי מי שילדותו עברה בישראל, זוכר עוד את הימים בהם לא היתה טלוויזיה בסלון. אנחנו לעומת זאת גדלנו עם הטלוויזיה. ערוץ אחד, ערוץ שתיים הניסיוני, כבלים פיראטיים ואחר כך חוקיים, טלוויזיה מסחרית, ערוצים בינלאומיים, mtv, cnn, ואינספור ערוצים מכל העולם. יש בינינו מי שלא יכול שעה בלי טלוויזיה.
רד מעל מסך הטלוויזיה שלי
האמת היא שאני לא כזה. אני לא מחזיק לווין או כבלים בבית, אבל זו לא חוכמה כי הכל עובר דרך האינטרנט. סדרות או תוכניות, ואף אחד מהן לא היתה אלמלא הטלוויזיה.
היא לא מכשיר חכם אך היא מעשירה, יש בה המון דברים שלא אמורים להיות משודרים, אך יש היא מציגה גם לא מעט דברים שמוצאים את דרכם אל השירים, בסופו של דבר.
סרט כחול ישן, אותו אני לא יכול לראות יותר זקן, תשוש ראיתי כבר את כל העולם מה עוד איש...
והנה היא סוגרת עוד קיץ מביטה מהחלון, רואה איך הכל נהיה ירוק והנה היא שוב, עוזבת אתה בית לא...
לא יכול לפתור את התשבץ הזה, המילים רבות מדי ואני לא מצליח לקשר ביניהן זה סימן שעכשיו יש כאן...