קשוחים וחלשים
בין המבטים שלנו לקולו הסדוק של הזמר בין הילדים שצורחים בחוץ, לבעיטות שאנחנו מרגישים בתוכנו בין העלבון המקונן בתוכי,...
אף פעם לא אהבתי להיות ילד, גם כשהייתי ילד. תמיד רציתי להיות מבוגר. כשהכרתי את אישתי, הבנתי מה הפסדתי. אז מדי פעם אני חוזר לרגע הזה, חוזר לשלב בו אני ילד, בגוף של מבוגר עם תבונות של אדם שרואה את עצמו זקן.
יש משהו מהפנט בילדים, הבעיה היא שבחלקם יש משהו מפחיד, תמימות דו כיוונית, תפיסה חסרת אחריות של המציאות. תמיד היה לי קשה עם זה.
איזה ילד הייתי
לא הייתי מטפס על עצים והייתי מפחד לעלות על גגות גבוהים. אהבתי להיות ברחוב ולשחק, רכבתי על אופניים בלי פחד. לא היו לנו מחשבים, ולא טלוויזיה רב ערוצית. רק כדורגל ומוזיקה.
בין המבטים שלנו לקולו הסדוק של הזמר בין הילדים שצורחים בחוץ, לבעיטות שאנחנו מרגישים בתוכנו בין העלבון המקונן בתוכי,...
יושב על הספה מול מסך כבוי כשברקע מנגינות שמפזרות את המילים בחוץ ילדים הולכים מכאן לשם, בלי לשים לב...
רצים על הקו של הזמן את מפחדת ליפול אני מפחד להחזיק מעמד לחינם מעלינו כבר לא עפים עננים ...
מהמקום הקטן שלנו, על הספה מול המסך הצבעוני יכולנו לדמיין את התמונה המלאה של החלומות שלנו המציאות היתה רחוקה,...
תניחי את הרובה , אני אניח בצד את הסכין הפסנתרן יפסיק לדפוק על הקלידים הילדים יחזרו הביתה אל תדאגי,...
אם נבקש יפה העולם ייעצר בשבילנו נוכל להתחיל לצעוד אחר כך אולי לרקוד אני כבר לא נותן את...