כביש

ותמיד יש בדמיון כביש אחד ארוך, נופים מתחלפים, פעם זו עיירה קטנה, פעם זה מדבר, פעם שדות ופעם עיר גדולה עם בניינים רבי קומות, והכביש נמשך בלי הפסקה, בלי עצירה. ואני נוסע עליו, מוזיקה מתנגנת, כזו שמשתלבת עם הנוף, אין צורך בזמן, אין צורך בשום דבר, הכל מתחבר לאט, אפשר לנסוע ככה לנצח, לא צריך יותר מזה.

כביש אחד שמוביל לכל מקום, לא נגמר לעולם, כביש נצחי. בשירים ובמציאות.