אחזור אל העיר
כל הערב לא דיברנו ובבוקר לא היה לך מה לומר נשארנו ערים מול הקירות כל הלילה ברקע מישהו ניגן...
בתקופה מסוימת עבדתי בארכיון של עיתון ובמשמרות לילה היו מסיעים אותנו הביתה עם מונית. אני זוכר את הנסיעות האלה, לא היה ברחוב אף אחד, ברדיו התנגנו שירים, דרך המוקד שמעתי שיחות של נהגים, הייתי מביט החוצה ומרגיש כמו מי שרק עוזב או בא. אהבתי את התחושה הזאת.
נהג מונית לנצח
לעתים אני מדמיין את עצמי מחליף בתור נהג מונית, מסיע אנשים עד הבוקר. זו פנטזיה שנוצרה מסרטים, כאילו זה הדבר האמיתי, לנהוג כל הלילה ולפגוש אנשים, את אנשי הלילה המוזרים.
אך יש מי שבנוי לזה ויש מי שלא. הייתי רוצה להאמין שזה אפשרי, שזה אמיתי, אני יודע שזה לא.
כל הערב לא דיברנו ובבוקר לא היה לך מה לומר נשארנו ערים מול הקירות כל הלילה ברקע מישהו ניגן...
כשאת ישנת בבוקר ההוא, יצאתי לראות מה קורה בגבול המזרחי של העיר שם ליד הנהר, ראיתי אנשים מביטים במים,...
אני יודע, בסוף תקומי ותלכי יש משהו בנו שלא מאפשר לנו להישאר אנחנו לא אוהבים להתקיים מרגעים שיכולים להימשך...
בתוך חדר קטן שמזכיר לנו סרטים מפריז אנחנו מתרסקים באיטיות כמו לא נפגשנו שנים משלימים את מה שחסר...
יושבים על ספסל, צופים אל העיר אורות ניאונים מסנוורים אותנו כמו שהיינו ילדים שנים אנחנו מסתובבים סביב אותם פתחים...
שקיעה של עיר על הגב שלנו קרני ניאונים ננעצות במדרכות אנחנו לא מבקשים להסתתר לא מסתירים עיניים, כשהן גלויות...
מתאפרת מול המראה מורחת אודם מסדרת את השיער ומחייכת לעצמך ברדיו שומע חדשות דיווחים ראשונים התרגשות ובהלה ...
תופסים את המונית הראשונה שעוברת מתיישבים מאחור הנהג שואל לאן את עונה ואני מביט מהחלון הוא לא מדבר,...