אשליה
אל תשאלי אותי מה כל הסימנים האלה מראים אל תבקשי ממני לומר לך מה אנחנו אמורים לעשות עם הגלים...
זיכרון ראשון, ימי שבת, יושב צמוד לטרנזיטור מאזין לשירים ושערים. זיכרון שני, כל יום לקראת השעה שמונה בבוקר , אחת וחצי בצהריים וברבע לשבע בערב פינות ספורט ברשת ב'. זיכרון שלישי, ימי שבת בבוקר תוכניות בידור ישראליות. זיכרון רביעי, מצעדים שבועיים ושנתיים.
זיכרון חמישי, מחכה שהשידור של ההופעה יתחיל. זיכרון שישי, מאזין לרדיו לאורך כל הנסיעה.
כל כך הרבה זיכרונות יש לרדיו מהילדות והלאה, לעיתים נדמה לי שאנחנו הדור האחרון שעוד נהנה ממנו, ואולי הרדיו בכל זאת ינגן לנצח.
הרדיו ואני היום
היום אני כבר לא מסוגל להקשיב לרדיו, יותר מדי דיבורים, יותר מדי פרסומות, פחות מדי מוזיקה. אני אוהב לבחור את המוזיקה שלי. אז אני מכבה את הרדיו. בראש שלי הוא עדיין פועל, מנגן את מה שאני אוהב.
אני כן שומע פודקאסטים על ספורט ומוזיקה בזמני החופשי. הרדיו החדש של שנות האלפיים.
אל תשאלי אותי מה כל הסימנים האלה מראים אל תבקשי ממני לומר לך מה אנחנו אמורים לעשות עם הגלים...
נשכור בית קטן ליד האגם סירה קטנה תחכה לנו ליד מעגן העץ הלבן נקנה רכב ישן עם רדיו שתקוע...
מתאפרת מול המראה מורחת אודם מסדרת את השיער ומחייכת לעצמך ברדיו שומע חדשות דיווחים ראשונים התרגשות ובהלה ...
יוצא לדרך עם מזוודה מלאה בשירים הרדיו מנגן מוזיקה צלולה בזמן שאתה חוצה את העיר השארת מאחוריך ארון...
תופסים את המונית הראשונה שעוברת מתיישבים מאחור הנהג שואל לאן את עונה ואני מביט מהחלון הוא לא מדבר,...
זה לילה קשה כשהתנועה מתגברת ויש סיגריות בוערות במאפרה מביט מהחלון הרחוב מתפתל מעצמו אל תוך שיכונים קטנים...
נסיעה בחשכה יורדים מהכביש המהיר, עוברים ליד כפרים נטושים גשם מטפטף לאט את לא מדברת ואני מקשיב לרדיו, קולות...
השארתי את התמונות הישנות מאחוריי גם את המילים שכתבתי, שכחתי כבר לא עוצם יותר את עייניי מביט בך דרך...
מסדר את המראות ומתניע את הרכב ברדיו שירים מארץ אחרת נוגע בתמונה הישנה בפנים, חלומות חדשים מסתדרים בשורה ...