ארץ ללא רוח
כתם בשמיים
השירים שלנו גולים בארץ ללא רוח
ושנינו עומדים מול הים מחפשים מחסה
מחלומות ללא פרשנות
מעולמות נטולי הגדרה
אנחנו מסתובבים כמו נוודים
בעיר ללא תחתית, מחפשים כיכרות לעמוד במרכזן
לצרוח צרחה שאיש לא שמע
ספסל לשכב עליו, לרגע אחד
השירים שלנו גולים בארץ ללא רוח
מפסיקים לטפס על משפטים שלא הובילו אותנו לשום מקום
יורדים אל קו החוף, להביט בסירות שחוזרות ממרחקים
אין כאן מלחים, אין כאן ילדים
שחור לבן הם צבעים דמיוניים
אנחנו אוהבים את השתיקות
להתחפר בסוף כל משפט
מושכים עד הקצוות עד שאי אפשר להחזיק בהם
השירים שלנו בגלות
מניחים את האצבע, אולי נמצא תקווה
הסוף הרי ידוע כמו ההתחלה
אנחנו מנסים ללכת בדרך הנכונה
מחסומים מביטים עלינו בשתיקה
אולי עוד נקבל מאיתנו תשובה
איך זה אמור להתחיל ואיך זה נגמר
השירים שלנו גולים בארץ ללא רוח
משאירים אותם מחוץ לדלת
הנה, אנחנו עומדים בפתח כמו הבטחה גדולה
אין לנו נייר לכתוב עליו, אין לנו מחשבה להוציא אל האור
אז אנחנו מושכים את הסוף, כמעט בלי כיוון
מחשבות על שירים שאין להם משמעות ונשארים תקועים בשום מקום.
השיר נכתב ביולי 2017.
