כאב
גרפיטי, הדמיון לשלטון
כשנמות לא יהיו לנו סיבות לזכור משהו קיים
מלאכים יעטפו אותנו בכנפיהם, ומתחת לעננים יורידו נשורת עלים על רחובות ריקים
אל תסתכלי ילדה, הוא אוהב אותה בגלל זה הוא רוצח אותה
לא יכול לקום בבוקר, כשאלוהים מבקש שנבקש ממנו סליחה
המלחמה לא נגמרה
את שומעת, המלחמה לא נגמרה
אני החייל בצבע הישע של מכונות כתיבה ישנות
אלה שעומדות ליד בקבוקי הוויסקי ודלי השומן
הכל כל כך זול
עירום יכול להיות רק למלאך
גם זה שבלילה בודד נורא
עכשיו אני יכול למות, תמותי איתי או שכאן ניפרד?
על דלת הכניסה כתוב שאין מעבר, לחיות ולמלאכים בלבן
אז בואי נעטוף את החיות ואת המלאכים נצבע בשחור
זבל
ריח הזבל משכר, את מרגישה איך אני מוצץ לך את הכאב
אני אוהב את הכאב שלך
אם הייתי יכול , הייתי קונה ממך מנה שלו להפסקה
אהיה הזאב, ואת הילדה
תיזהרי לפעמים אני יכול להיות גם כלב רע
לא יכול להינצל מזה
זה בתוכי וזה כואב
תצילי אותי, לאן שאברח תהיי קרובה לסוף
אז אדע שלעד נלך ולא נחזור
אבא ביקש ממך שתכיני שיעורים
הוא יבוא לבדוק, לפני שתלכי לישון
חלומות נעימים וכוכבים זהירים
הקיום מת, המדבר נשטף ברוחות עזות
מלאכים צבעו את עצמם באדום
חיילים הובאו לקבורה
לא לפני שכתבו עליהם שיר וניתן הספד
עכשיו יש לנו עם מה לקום בבוקר
הפעמונים מצלצלים כל שעה
אם תרצי אברח איתך עכשיו
אלוהים לא רואה
אני כבר לא שיכור
יכול להיות קל וחם
עכשיו הנחש מנצח בקרב
כשנמות נאהב, נחיה רק בשביל זה
לי סיפרו על כאב שאת יודעת לתת
אני רוצה חלק ממנו כעת
