כמו כל ילד
איש הפח
אני אוהב את הרעש הזה
אוהב להיות בצל
לא יכול לברוח מזה
בכל מקום, בכל חצר, אין לי מנוחה
אני הילד הקטן שמחפש גן שעשועים
תהיי אימא שלי לכמה רגעים קטנים
ואני אחזור לרגע אל חדרי
מחכה לדוור שיביא לי את הגלויה ששלחת לי
המילים הן צל חד ואני לא מסוגל להציץ לתוכן
זה כמו להציץ אל תוך חור העינית
מתכסה באבנים, קטנים שעשית לי מהם מאפרה לימים הקשים
ועכשיו אני מעשן בשבילך, את מביטה בי, אני לא מסוגל לקחת לריאות
אולי בסופו של דבר, אני באמת אחזור לחדר הקטן
גוזר לך מדפדפת הניירות , ציור של מלאך, עליו חלמת כל לילה מחדש
ועכשיו את יכולה סוף סוף לצחוק
אני אוהב את הרעש הזה
תקשיבי לו טוב
אולי גם תאהבי אותי, אולי תאהבי אותו
על כל נייר את כותבת את שמך, ואני לא יודע לאן הלכתי לפני רגע
חוזר לגן השעשועים, זה שברחתי ממנו ביום היוולדי
משאיר בחדרי את לילותיי, ואת לוקחת הכל
תראי את השעון, עוד מעט יראה שמונה בבוקר
נצטרך לקום, חזרה אל האור
אף אחד לא ייתן לנו להתחבא יותר
ואני לא הבנתי דבר ממה שהיה
כמו כל ילד, אני לא בטוח באשמה
מנקה את עינייך את יוצאת בטוחה לעולם
אותך לא יתפסו על שקר וגניבה
אבל אני הילד ואותי לא יכולים להאשים בדבר
לרוב התשובות שלך, אין לי תגובה
לכל השאלות, אין לי תשובה
תשפכי על עצמך מים, ותני ללכת לחופשי
או שתהיי אימא שלי, בתוך עצמי, אפסיק להתחבא
הולך על מים קרים, גם לפניי הלכו ככה
אני אוהב את הרעש הזה
אני לא שומע דבר, ולא חייב להאזין לשקט
