נחש

נחש

 

שוב אני חוזר על הטעויות

כמו תמונות מילדות שחוזרות בלילה קר

אני מתוודה אליהן, ולא יכול להבין איפה הדרך שאמרו לי ללכת בה

את מביטה בי ולא רואה, איך זה משתלט עלי

אם לא אצעק אולי תבכי, אם אחייך זה יהיה מרושע

לא יכולתי לנחש את כל מה שאת מרגישה, גם לא אחרי שהבטת בעצב איך השמיים מחליפים צבעים

אל תוך הצער לא נשארו הרבה מקומות לברוח, הכל מסתתר סביב שביל המלאכים

אלה שבוכים בשבילנו ואלה שצורחים בלילות מזוועה

אם לא יכולתי לצחוק עכשיו, את לא ההיית כאן

והטעות היתה קטנה יותר

 

תביטי על הנחשים, הם לא יראו לעולם את הילד המכה בהם

גם לא אחרי שיחלפו כמה שנים של שריפה בשדות

ואולי אנחנו כמוהם, מי הילד ומי הנחש כאן

סביב החושך נסתתר, סביב העשן נתיישב

שני קווים מקבילים, מעבר לשמש, שתי צורות שונות מאחורי פנינו

אני לא זוכר שטעיתי

כבר לא יכול להיות שונה

לא מסוגל לומר דבר שישמח אותך

כבר צחקת, כבר בכית, כבר ההיית בכל העולם

הדפים יוצאים שחורים, אני אוהב את תחושת הדיו

לאן שלא נסעת, ראית איך אנשים יודעים למלא פחי אשפה באושר

לא זוכר מה אמרת עליי, לא זוכרת אם צחקת

הכל תלוי במילה, ונשאר בטון הדיבור

אם הייתי יכול, ההייתי משנה עכשיו הכל

דרך שני קווים נלך, נגיע לאן שנוכל ומשם נסתדר

אני לא מפחד, ואת?

 

סיפרו לי שכבר הרגו את כל הנחשים בעולם

ואלה שנשארו הולכים על ארבע

תחכי עוד מעט וגם אנחנו נהפוך לכאלה

לאן את רוצה להגיע בכלל?

 

מרוב טעויות אני לא בטוח מה נכון

ההתמכרות לרגשות לא עושה לנו טוב, אולי אם נסתכל אז נגיע יותר קרוב

זוגות נשואים עוברים מול העיניים שלנו, חלקם מאושרים, חלקם נחשים

את שואלת מה יהיה איתנו, ואני עונה, תביטי לשמיים

הם מחליפים צבעים, זה סימן שיש לנו עוד סיכוי להצליח

אבל את מוותר על המסע הזה, כולם יוצאים אליו מעטים חוזרים שלמים

ורק אנחנו עוד מאמינים שזה יכול להיות אמיתי

 

שוב אני טועה, שוב מצטער, איך את יכולה לסלוח לי אחרי כל כך הרבה שנים

ואני סופג את זה בפנים, ומצטער שהתחלתי לחשוב בכלל

אחרי שנייה אני מצטער שנשמתי עלייך, הנשימה חסרה עכשיו

יום אחד נהיה נחשים

Please follow and like us: