חודש: ספטמבר 2018

וכל מה שתכננו כבר לא ייצא לפועל את זורקת את המפות אני מבטל את הכרטיסים הכל נראה קטן עכשיו...

אני אוהב את הגברים שלך חזקים כאלה שיכולים להחזיק אותך שלא תיפלי תתאהבי בהם ואז אדע שאוכל ללכת לדרכי...

אני מביט אל החשיכה , מנסה לצייר את פנייך לא השארת לי שום צבע לדמיין אותך אני יכול לראות...

תביט איך הרוח לא מצליחה לנקות את האבק שעל גופנו אני לא יכול להביט בך, הפנים מול השמש החזקה...

רוצה לפתוח חלון, לצאת החוצה תרגישי איך אני נחנק כאן סימנים על קירות צעדים קטנים, לא מובילים לשום...

תלבש את המדים ותגיד שאתה המפקד אני הייתי צריך להיות החייל שעומד בשורה ומחכה לפקודה עכשיו אתה יכול לצאת...

אחרי 20 שנה, המצוד לא נגמר אני יכול לראות איך זיכרונות מתמונות דומות לשעון שלא מצליח להיעצר אחרי 20...

רציתי לספר לך שביום בו אזכה בלוטו אקנה לנו רכב חדש ניכנס אליו בערב ניסע כל הלילה בכבישים השקטים...

את נעצרת במקום ואומרת תביט, אין אף אחד בתחנה מסיט את המבט אל הצד בשביל לא לראות יודע מה...

שתפו אותי