הקיץ הבא
סירה בים
והנה היא סוגרת עוד קיץ
מביטה מהחלון, רואה איך הכל נהיה ירוק
והנה היא שוב, עוזבת אתה בית
לא משאירה לי שום מכתב, שאחריו אצחק או אלך לרחוב הקטן
היא יכולה להרגיש את מבטי האנשים
הם שטים בתוכה והכל נהיה יותר קל לה
אז היא יכולה לצחוק או ללכת ברחוב הקטן
אל תחנת אוטובוסים
אם אחכה לה שם, היא תצחק
הנה היא כותבת ביומן שלה, כמה קשה לה לחזור אל העיר
אז אני פותח את היומן ומציץ, אם היא היתה לבד
היא מצאה גבר עם כלב ועכשיו היא כבר שלושה
כן, אותי השאירה בבית מחכה שתחזור
הנה היא סוגרת עוד קיץ
אם היא היתה שם, הייתי הולך גם אני
אם הייתי מבין שזה לא אני, אז היא היתה אומרת לי
הקולות שאני שומע, מספיק חדים כדי שלא אצחק
והיא צוחקת במקומי
נראה עכשיו מי יותר אמיתי
בתחנת אוטובוס בדרך חזרה, אני היא והכלב שנובח בלי הפסקה
כתבה לי מכתב שאחכה לה בתחנה, אמרה שנסגור ביחד את הקיץ הבא
מול הים, כבר אין אנשים רק חול
ומה לחוף ולאנשים?
נלחמתי מול בתים והיא צחקה בקול
הטלוויזיה רועשת, הכלב עשה קולות
אם הייתי יכול, הייתי צוחק גם אני
והנה לא סגרנו את הקיץ שבא
חיכיתי לה בתחנה
את הקיץ סגרו אחרים
אולי את הקיץ הבא נסגור
הנה היא כותבת לי ביומן, היא משאירה לי מקום
ביחד נסגור את הקיץ הבא
