סאד סונג
ג'ימי הנדרקיס
מי הילד ששבר את החלון, איפה הוא היום?
אולי מחפש את ביתו
לאן נעלמו כל החברים שלו?
מי מסתתר בים בשעה כל כך מאוחרת
הבוקר לא יעלה בקרוב, רק אור היום
השתיקה שלו לא גורמת לו מנוחה,
הוא חייב לומר משהו למישהו , אולי לעצמו
שהחלומות לא יתנפצו ככה סתם פתאום
מי הילד ששבר את החלון?
החיים הם טעות שלא אנחנו המצאנו
רעש השתיקה גוברת מרגע לרגע
בדף מקומט הוא כותב לעצמו חלום חדש
הדף נרטב במי הים, אולי מישהו ימצא אותו
על קירות החוף נשארו סימני המאבק
זה לא הילד שהשאיר אותם
הילד רק שבר את החלון ואין לו לאן ללכת
אף אחד לא מחפש אותו, אין לו אף אחד
הוא נעלם בחוף או בים
עכשיו גם הירח שכח אותו, ילד עזוב
פעם הוא איבד מישהו בלונה פארק
עוד רגע בחיים שאיש לא מצא, כמו בשיר עצוב, סאד סונג
רגע תפל שנגמר בכיבוי אורות
החשכה שכולם בזים לה
מי הילד ששבר את החלון?
סאד סונג
מתקרב אל כביש צר, אין סביבו דבר
אבנים רכות היו לו שמיכה ומיטה חמה
אולי זה ביתו, אולי סוף המסע
ואין אור עדיין
רק שיכורים כמו חברים
אולי הם עזרו לשבור את החלון
הוא לא בוכה, נגמרו לו הדמעות
זה רקע ברגע שהתברר לו שהוא לבד
זמן ישן נעצר מאוחר מדי או לעולם לא
מי זאת אהובתו?
לאן היא עזבה? אולי היא כמוהו מתחילה את חייה, מוקדם מדי
אולי היא עכשיו סיימה אותם
סאד סונג
הוא לא חתם בשום מקום על זיכיון לחיים
עכשיו מתעורר בו החשש ,הבוקר לא יבוא
אז מי זה הילד ששבר את החלון
צליל החוף מזעיק כוחות הצלה, אולי הם יגלו אותו
בשום מקום אף אחד לא יתעורר וישמע אותם
עכשיו הוא בוכה, הדף נרטב
איך הוא יודע מה יהיה חלומו הבא
מי ימצא אותו?
הלונה פארק כל כך רחוק
ממנו נשאר הבוקר שעלה אז, עכשיו הבוקר מת
אין עוד צליל של ים ברקע
סאד סונג, סאד סונג
אבל מת, מאוחר מדי ואולי אף פעם לא
