שיגעון
מאפה חתוך
אי אפשר לנצח אף אחד
נלך להצגה, השחקן יצליח לגרום לנו לצחוק
אז נחזור הביתה, נשב מול הרדיו ונאזין לשירי יום שני
מרוב רעש, אני לא מצליח להיאחז בך
מרוב שקט, את לא מקשיבה לי
אם הייתי יכול, הייתי מפזר לך הבטחות
את רובן לא הייתי מקיים
נזכר במנגינה, משלב מילים בצעקות
יכול היה להיות לנו יותר פשוט
אני לא מצליח להיות השחקן שאת רוצה
תראי איך אני נקרע
ביום שישי נישב ליד השולחן, נביט אל המנורה שעומדת להישרף
זה מה שציוו עלינו, עכשיו זה יכאב יותר
ילדה קטנה ואינספור מילים קשות
אם היו לנו רעפים וגינה, הייתי יוצא לשחק איתך בחוץ ולא שומר הכל בפנים
זה נעצר על סף הדלת שלנו
יד קשורה לכיסא והצגה שממשיכה לשחק, אלוהים רואה אותך בוכה עכשיו
לא נעצר, לא בשביל שתבקשי ממני סליחה
את לובשת את הסוודר הכחול, יוצאת מן הבית , אולי תרצי לחזור
אחר כך נשב שנינו ונלקק את הפצעים
נביט בכוכבים ונבקש מאלוהים שיאיר לנו את החדר, את כבר לא תפחדי
אני קם בלילה, רואה את השדים
מבקש ממך עוד רגע, עוד שנייה
נחייך ונצחק, יהיה לנו יותר קל עכשיו
את חוזרת, מביטה בי בבושה , כל מה שעשיתי לא קיים כבר
אחר כל נהיה כמו שני זרים
אם היינו רוצים, היינו מחייכים, צוחקים ואז נופלים
מדליק בשבילך סיגריה ומתיישב על כורסא
מהמרפסת אפשר לראות את הים
רעש המכוניות נפסק
יום שבת היום, כולם בורחים מכאן
הדרום לוהט, הצפון מתערער
אם יכולנו, היינו נוסעים גם
הכל כל כך משוכלל עכשיו, תמיד בא עם הוראות, תמיד עם אחריות לשנים
רק אנחנו הולכים בין מגרשי גרוטאות מחפשים שחקנים שיצחיקו אותנו
לא רוצה שיום אחד יתברר שאת כבר לא אוהבת אותי
לא רוצה שנצחק בלי כוונה
אין לנו ממה להסתתר
הנביאים ניבאו לנו עתיד מזהיר
את טעית אתמול כשהעדפת להירדם בדיוק מתי שבאתי
השחקן מההצגה מוריד את הבגדים, אין מוסר השכל בכך גם לא חברתי
אנחנו חוזרים הביתה, מתיישבים ליד הרדיו הישן, זה שמשדר עדיין את בריטניה הגדולה
ילדה קטנה במדים אפורה, לבושה כמו מלאך ביום סגריר
מגלה לי את שם ההצגה, אני מחייך לה
הולך שני צעדים
גם אני אם הייתי יכול, הייתי קורא להצגה, שיגעון
