liront231

איבדנו את כל מה שהיה לנו עוד לפני שיצאנו מהבית כיבינו את האור שאיש לא ייראה מה השארנו למקרה...

היא מורידה נעליים ומניחה את הרגליים על המושב אני מביט דרך החלון על הנופים המשתנים פעם תחנה, פעם בית...

את אוספת פירורים מהאתמול מנסה להרכיב את היום את לא זוכרת אם היית שם האם זו היית את שהרגשת...

בואי נחכה לנס וכשהוא יבוא, נדע שאנחנו יכולים לקום וללכת נחכה שהמילים יושיטו לנו יד שום דבר לא יתמוסס...

בזמן שהרחוב הפך חד סטרי חנויות נסגרו ואנשים חזרו אל הבתים אני ביקשתי ממך לבוא נאסוף את החלקים...

בין המבטים שלנו לקולו הסדוק של הזמר בין הילדים שצורחים בחוץ, לבעיטות שאנחנו מרגישים בתוכנו בין העלבון המקונן בתוכי,...

שמחברים את הנקודות, מאבדים לפעמים כיוון לאן אנחנו אמורים להמשיך, אחרי שיורד גשם הוא שוטף את הרחוב ולא משאיר...

הרכבת דוהרת מנסה להיאחז אנשים יושבים רגועים במקומם מביט מהחלון הנופים לא משתנים הזמן מתכהה מה היה...

את לובשת מעיל שחור ארוך מניח צעיף על עורפך ושנינו יוצאים אל הרחוב אנשים נעים מהר כמו בסרט...

שתפו אותי