הגבר שלך
ראיתי אותו מחזיק בידית של המזוודה ואז נשען על כסא המושב בכבדות דרך משקפי השמש הוא השקיף אל הנוף...
כל גבר רוצה להיות גבר. זה נשמע כמו קלישאה בנאלית, מצד שני כל קלישאה היא בנאלית וכל קלישאה היא אמיתית. כולנו שואפים להיות גברים על פי המודל הגברי, זה שכבר לא קיים וספק אם אי פעם היה ניתן להשגה.
איך הגברים נכתבים בשירים שלי?
בחרתי לתאר את האפסות, הרהור שלא נגמר, תהייה מתמשכת, חולשות שאי אפשר לכפר עליהן. אצלי הגברים הם אף פעם לא גיבורים ולא דמויות בהזמנה כמו בסרטים, אצלי הם מחפשים את המקום שלהם בתקווה להישאר לעמוד.
את מכירה את הגבר שלך, הוא חלש, נוטה ליפול, תחזיקי לו את היד שידע שש לו עוד סיבה.
ראיתי אותו מחזיק בידית של המזוודה ואז נשען על כסא המושב בכבדות דרך משקפי השמש הוא השקיף אל הנוף...
מבט אחד על הרחוב מבט אחד על הבית עבדים בחליפות זונות של כסף ללא שכר ורק שניים...
עומדים במרפסת 5 גברים ואישה המנחמים עוברים לאט לאט, תמונות מכוסות בבד מהקומה הזאת אפשר לתצפת על כל...
תתעקשי עלי גם אם בחוץ יש סערה עכשיו ואי אפשר לראות את השדות צומחים תתעקשי עלי יקירתי כל גבר...
פעם חשבת שאני יודע הכל התאכזבת כששתקתי את סיפרת דברים שלא הבנתי פעם ידעתי להגיב בזמן את עוד...
שנינו מתיישבים על הספה מול מסך מהבהב מצבעים זוהרים וקלישאות חבוטות חושב על כל הגברים שאהבו אותך ועל אלה...
אני אוהב להסתכל עלייך מהצד השני של החדר לראות איך את נוטשת את החשכה ונכנסת אל האור אני אוהב...
תביטי עלי לא באתי אלייך מהמאדים זה לא אני שיצא אלייך מתוך סיפורים אני כתוב באותיות, לא בסימנים עשוי...
לא הצלחתי לכפתר את החולצה בצורה נכונה את הבטת בי לא ידעתי אם זה מבט של רחמים או בושה...