טיסה
טיסה כיוון אחד לא חוזר דרך הגשרים השרופים את לא תדעי לא תלכי לחינם לא אלחם בשביל שום דבר...
בתקופה מסוימת עבדתי בארכיון של עיתון ובמשמרות לילה היו מסיעים אותנו הביתה עם מונית. אני זוכר את הנסיעות האלה, לא היה ברחוב אף אחד, ברדיו התנגנו שירים, דרך המוקד שמעתי שיחות של נהגים, הייתי מביט החוצה ומרגיש כמו מי שרק עוזב או בא. אהבתי את התחושה הזאת.
נהג מונית לנצח
לעתים אני מדמיין את עצמי מחליף בתור נהג מונית, מסיע אנשים עד הבוקר. זו פנטזיה שנוצרה מסרטים, כאילו זה הדבר האמיתי, לנהוג כל הלילה ולפגוש אנשים, את אנשי הלילה המוזרים.
אך יש מי שבנוי לזה ויש מי שלא. הייתי רוצה להאמין שזה אפשרי, שזה אמיתי, אני יודע שזה לא.
טיסה כיוון אחד לא חוזר דרך הגשרים השרופים את לא תדעי לא תלכי לחינם לא אלחם בשביל שום דבר...
לפני שתעזבי אל תשכחי להשאיר את החלון פתוח כך אוכל להביט אל החצר ילדים ישחקו עם כדור ושני חתולים...
זה רחוק ממה שאתה מכיר וקרוב למה שלעולם לא יהיה שלך אז מי עכשיו האויב הגדול של עצמך היום...
את באה בלי מזוודה נהג מונית, משמרת לילה מוריד אותך מול הבית לא ציפיתי, בלילות כאלה לא מצפים רק...
לוקחת לעצמך מילים אחרונות ומשאירה מאחורייך חלומות בלתי נדלים וטעויות לא ברורות יוצאת אל הדרך , זוהי שעת הדמדומים...
הולך ברחוב, מרים את העיניים לא מסתכל על מדרכות, ועל חלונות ראווה נוצצים גם לא על מי שנמצא שם...
ראיתי אותך בבית הקפה מזמינה לעצמך שתייה שלה ועוגת תפוחים מסביבך זוגות תכננו את חייהם ואת עם הספר שלך...
הולכים ביחד בשדרה המרכזית מחפשים פוסטרים משנות השמונים תמונות שיזכירו לנו את עצמנו לפני שהתחלפנו אנחנו לא מכאן, אנחנו...
מאזור הים, אנחנו שומעים קולות עומדים במרחק , רואים את הסירות אם היינו יכולים, היינו חוזרים אבל נשארנו על...