בגילי, בגילך
בכל פעם כשאני חושב על הזמן שחלף, זורק מבט על השעון ובכל פעם כשאני חושב עליך, אז מוכן לעמוד...
אני נושא עמי מטען של זיכרונות, כל אדם נושא עימו מטען כזה, מהו האדם אם לא תיק זיכרונות כבד אותו הוא לוקח לכל מקום.
כמו כל אחד, גם אני מבקש להשיל אותם ממני, אבל מיד יוצר לעצמי זיכרונות חדשים. אי אפשר למחוק זיכרונות, לא טובים ולא רעים. זה היופי, זה הכאב.
זיכרונות, אני וכתיבה
אני כותב את הזיכרונות שלי ואני מודע שחלק מיצירותיי הן דמיוניות וחלקן אמיתיות, רק הזיכרונות תמיד היו, תמיד יישארו.
כולנו מטען של זיכרונות, תיק גדול שלא ניתן לפרק. בכל מקום עולים זיכרונות ישנים ונוצרים חדשים, הלוואי והייתי יכול לשכוח הכל אך אז מה הייתי, מה היה נשאר ממני? שום דבר, כי כל אחד הוא בעצם רק זיכרון.
בכל פעם כשאני חושב על הזמן שחלף, זורק מבט על השעון ובכל פעם כשאני חושב עליך, אז מוכן לעמוד...
רקמה עדינה של מחשבות מפרה עכשיו את מסלול הזמן פתאום עולים זיכרונות מתי הן נוצרו, מי זוכר ...
עוד מעט ייסגר השער אם לא ניכנס, לא נמצא מקום להתגבר בו על הזיכרונות שלנו לעיתים אתה אוחז בידיי,...
יוצא לדרך עם מזוודה מלאה בשירים הרדיו מנגן מוזיקה צלולה בזמן שאתה חוצה את העיר השארת מאחוריך ארון...
עומדים במרפסת 5 גברים ואישה המנחמים עוברים לאט לאט, תמונות מכוסות בבד מהקומה הזאת אפשר לתצפת על כל...