למה אני לא כותב?
פעם, בימים אחרים, הייתי כותב כמעט כל יום, לפחות טקסט אחד. היום אם יוצא לי טקסט בחודש, זה מרגיש...
הסיפור שלי עם ניק קייב מתחיל בשנת 1993. סיימתי כיתה ח', בתקופתי בחולון לא היתה חטיבה אז זה היה סיום בית ספר יסודי ומשם המשכנו לתיכון. עשו לנו טקס סיום בבית ספר ובאותו יום בדיוק קייב הופיע בפסטיבל הבלוז בחיפה. אחותי הבכורה הודיעה לי שהיא הולכת לפסטיבל ולא תוכל לבוא לטקס. לא שהשתתפתי בו יותר מדי (עמדתי מאחור) ועדיין…
כמה ימים לאחר הטקס, הלכתי לספרייה המוזיקלית שפעלה בזמנו בעיר ולקחת את האלבום של קייב שיצא שנה קודם, "חלומו של הנרי". כבר מהאזנה ראשונה הבנתי למה אחותי העדיפה לראות אותו בהופעה ולא לבוא לטקס סיום של ילדים בכיתה ח'. גם אני הייתי עושה בדיוק כמוה. זה היה אחד האלבומים הכי יפים ששמעתי עד אז ומאז. הרגשתי כאילו גיליתי עולם מוזיקלי חדש לגמרי.
מאז יצא לי לראות את ניק קייב בשתי הופעות בישראל, ו25 שנה אחרי אותה הופעה בחיפה, יצא לי להיות עם אחותי הבכורה בהופעה של קייב בבלגיה. הוא עדיין מרגש, מעניין ואחד הטובים שיש.
פעם, בימים אחרים, הייתי כותב כמעט כל יום, לפחות טקסט אחד. היום אם יוצא לי טקסט בחודש, זה מרגיש...