גרמניה

כל מה שנגיד וכל מה שנכתוב, לא חשוב, בסוף יישארו המדרכות, חלונות הראווה, והסימנים על הקירות. אם נצליח להשתחרר, אולי נצליח לראות שמיים אחרים.

הגעתי לגרמניה אחרי גיל עשרים, במשך שנים אמרתי לעצמי שלעולם לא אגיע לשם. אחרי הפעם הראשונה לא הפסקתי לחזור אליה. זה הניצחון , או לפחות זו התחושה. וברלין? היא לא כמו כל אחת, וכל אחד יכול לקחת אותה לאן שהוא רוצה.

מה זו גרמניה בשבילי?

הסיפור הגרמני הוא מרתק בעיניי, לא רק בגלל החלק היהודי, כל כך הרבה אירוניה וצער יש בסיפור הזה, שאי אפשר לדעת איך לאכול אותו בלי להיחנק.