איך זה יקרה
תסביר לי איך זה יקרה תאמר לי איך זה ייראה אני רוצה להיות מוכן רוצה לדעת מה ארגיש באותה...
מדמיין גשר ארוך אותו אני חוצה בלילה, אין ערפל, אבל הסיטואציה כן מזכירה סצנות מסרטים ישנים, מקומות רחוקים. הגשר הוא רק מטאפורה שאי אפשר לשבור. אני משתמש בו מעט מאוד למרות שנדמה לי שאני תמיד חוצה אותו, גם בשירים.
איך הגשר נראה בעיניים שלי?
בדמיוני הגשר לא נגמר, במציאות הוא לפעמים נופל ולפעמים נשרף , כל מה שמאחוריו נשכח. ככה אני רואה אותו ממרחקים של שירים.
בדמיוני אני עומד על גשר ברוקלין, מביט על מנהטן, על הגשר כל הדברים החשובים קורים, הרחק משם אלה רק רסיסי חיים דמיוניים. במציאות אני רץ מתחתיו, חוצה אותו, מפחד לגלות שם את כל הדברים שמוצאים מתחת לגשרים. לפחות על פי הסרטים.
תסביר לי איך זה יקרה תאמר לי איך זה ייראה אני רוצה להיות מוכן רוצה לדעת מה ארגיש באותה...
בצד השני של הגשר אנחנו יכולים לראות את החנות אחרי שנחצה את הגשר, נעמוד מול חלון הראווה נראה את...
אנחנו נדאג לעצמנו נסיר מהפנים את התחבושות נוריד מהאצבעות את הפלסטרים אנחנו נדאג לעצמנו אנחנו לא זקוקים לחיילים שילחמו...
בלילות הגשומים של דבלין עמדנו מתחת לחלונות הקשבנו לקולות שבאו מהבתים חיפשנו כוכבים שנפלו לנהר ועדיין לא מצאו לעצמם...