למי שייכת העיר הזאת?
בכיכר הישנה איפה שפעם היו שתי מדינות יושבים היום אנשים מבוגרים מנסים להיזכר, למי שייכת היום העיר הזאת ...
אף פעם לא אהבתי להיות ילד, גם כשהייתי ילד. תמיד רציתי להיות מבוגר. כשהכרתי את אישתי, הבנתי מה הפסדתי. אז מדי פעם אני חוזר לרגע הזה, חוזר לשלב בו אני ילד, בגוף של מבוגר עם תבונות של אדם שרואה את עצמו זקן.
יש משהו מהפנט בילדים, הבעיה היא שבחלקם יש משהו מפחיד, תמימות דו כיוונית, תפיסה חסרת אחריות של המציאות. תמיד היה לי קשה עם זה.
איזה ילד הייתי
לא הייתי מטפס על עצים והייתי מפחד לעלות על גגות גבוהים. אהבתי להיות ברחוב ולשחק, רכבתי על אופניים בלי פחד. לא היו לנו מחשבים, ולא טלוויזיה רב ערוצית. רק כדורגל ומוזיקה.
בכיכר הישנה איפה שפעם היו שתי מדינות יושבים היום אנשים מבוגרים מנסים להיזכר, למי שייכת היום העיר הזאת ...
אתה אומר לי, בוא, בוא נצא לטיול שנינו עדיין ילדים יש לנו עוד סיכוי, אנחנו לא צריכים להתכנס בפרטים...
הייתי רוצה להיות פסנתרן בניו יורק האם תסכימי להסתפק בפחות? חולם אותנו צועדים עם הכלבה בשדרה פתיתים של שלג...
בצד השני של הגשר אנחנו יכולים לראות את החנות אחרי שנחצה את הגשר, נעמוד מול חלון הראווה נראה את...
כשסיפרת לי על הבחור שהכרתי שתקתי לשנייה ואת לא הגבת שאלתי בלי קול איפה כל הילדים, מי זוכר אם...
איבדתי את היכולת לאהוב, את התמימות ואת הרצון הפכתי להיות ארה"ב של אמריקה רץ אחרי הכסף, מחפש זמן מסך...
סרט כחול ישן, אותו אני לא יכול לראות יותר זקן, תשוש ראיתי כבר את כל העולם מה עוד איש...
תהיי פה מחר בשתיים תעמדי על קצה הכביש שאוכל לראות אותך תחכי עוד שנייה לפני שתדליקי לך סיגריה אל...
כשהייתי צריך אותך לא היית שם אל תאמיני בשקרים עכשיו היינו רחוקים במגע במבט לא ראינו דבר עיניים...