בודדה
אני רוצה להאמין שלא תהיי בודדה בלעדיי כך אוכל לנוע בלילות קרים בלי לפחד מהדרכים בלי לחזור בשתיקה רועמת...
ניקח את הדרך … אני נוסע בה כל יום, חוצה ערים ונוטש אותן בשביל דרכים חדשות. בהן אני מגלה את מה שאיבדתי, את מה שרציתי כל חיי למצוא. כשמגיע הלילה, אני מחפש מקום לישון, מקום שאוכל לקרוא לו בית.
אני נוסע והולך בדרך כל יום, גם כשאני בחדר הקטן , ולא חוצה את מפתן דלת היציאה.
אני והדרכים
בדמיוני אני תמיד נע ונד, לעולם לא נשאר, קשה לי לצאת לדרכים מסיבות רבות, אך בדמיוני אני לא עוזב אותן לעולם.
אלה הם חיי, כל הזמן מדמיין דרכים, רוצה לקוות שהגעתי אל המקום בו לא אצטרך יותר לדמיין דרכים חדשות. אז בינתיים רק כותב עליהן.
אני רוצה להאמין שלא תהיי בודדה בלעדיי כך אוכל לנוע בלילות קרים בלי לפחד מהדרכים בלי לחזור בשתיקה רועמת...
אני לא מוותר עלייך גם אחרי לילה של אהבה שלא הצליח להינצל מאיתנו אחרי עוד חלום אחד אני שוב...
בכניסה לעיר, במקום בו בונים כביש חדש עצרתי את הרכב וחיכיתי לך בחשכה את היית צריכה לסגור פרטים אחרונים...
לאורך הימים והלילות, שחולפים מעל פנינו אני לומד מטיפות ספורות שבלעדייך אין לי את מי לאהוב לאורך הקולות שאנחנו...
בדרכים לא סלולות מול כביש המהיר בפקקים אינסופיים לבד בדרך אוסף שירים מרחמים לא גמורים איתך או בלעדייך...
בערב, כשאנחנו צונחים לאט את אומרת את כל מה שאת יכולה אני חושב על כל המקומות שלא היינו בהם...
הנחנו את הבגדים במקום הנכון השארנו את עצמנו בצד לא רצינו להפריע לתנועה עכשיו זה תורם של החלומות להיכנס...
האם את עוד זוכרת איך נראינו, לפני שהתחלנו ללכת? לעיתים אני מדמיין אותנו כמו תמונות שתלויות על הקיר ויש...
תראי אותי נוסע בלי חשש שהגשרים ייפלו שהכבישים ייחסמו בגשם הראשון תראי אותי עכשיו, זה אני, את מכירה אותי?...