חיילים
במדינה בה הכל נמדד בשאלה האם לבשת מדים, כמה זמן שרתת, מה היתה הדרגה שהניחו לך על השרוול ואיזו כומתה היתה לך, אני נמצא בתחתית המדרג. אני לא גאה בזה אבל גם לא מרגיש בושה. כל אחד לובש את המדים שהוא יכול.
בסופו של יום כולנו חיילים עם פקודות ומפקדים , לכולנו מלחמות והסכמי שלום משלנו. גם אני חייל בצבא ולעיתים גם אני תוהה בשביל איזה צד אני נלחם.
אני מניח שהמונח חיילים מקבל משמעות דומה במדינות שונות, בסוף כולנו נשלם את המחיר על זה, כשנשב על הספה ונוריד הכל מהלב או כשהילדים שלנו ישאלו מה עשינו עם זה.
לא התכוונתי לפגוע בך
לא התכוונתי לפגוע בך הסכינים היו צריכות לפגוע במטרה אחרת לא התכוונתי לפגוע בך פשוט לא מצאתי את האמת...
אהבה, בדידות
כמו במשחק קלפים אתה מפסיד הכול. אהבה, איך אפשר לחיות בלי אהבה? איך אפשר לתת לבדידות לרפא את הפצעים...
אנחנו נדאג לעצמנו
אנחנו נדאג לעצמנו נסיר מהפנים את התחבושות נוריד מהאצבעות את הפלסטרים אנחנו נדאג לעצמנו אנחנו לא זקוקים לחיילים שילחמו...
שני חלקים של זרות
חלק ראשון לא יודע על מה אני צריך לוותר עכשיו על האושר שאיננו, על הזמן שנעצר אולי על...